Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 11a
יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה בְּאוֹנֶס, וּפָטוּר. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: יָבִיא עֲדוּדָה לְבֵית דִּין.
Traduction
This means that the bailee should bring witnesses that the animal was mauled through circumstances beyond his control, and based on their testimony he is exempt from liability. Abba Shaul says: The word ed should not be interpreted as witness, but as carcass. Accordingly, the bailee should immediately bring the carcass [aduda] to court in order to appraise its current value.
Rachi non traduit
ופטור. דשומר שכר פטור באונסין כדכתיב ביה ומת או נשבר או נשבה אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם (שמות כ''ב:ט'-י'):
יביא עדודה. נבילה:
לב''ד. לשומה כמה היא שוה והכי משמע קרא יביאהו עד יביא העדודה כדכתיב (בראשית מ''ט:כ''ז) בבקר יאכל עד דהיינו שלל כדמתרגמינן עדאה מפי מורי:
Tossefoth non traduit
יביא עדים שנטרפה באונס. ואיסי דורש בפרק האומנין (ב''מ פג.) אין רואה הא יש רואה יביא עדים שנטרפה ופטור דמשמעות דורשין איכא בינייהו:
יביא ארורה לב''ד. פי' שמתה בלא ברכה ואית דגרס עדורה כמו אחת מהנה לא נעדרה (ישעיהו ל''ד:
ט''ז) ובקונטרס גריס עדודה כמו יאכל עד:
מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה דְּנִיזָּק הָוֵי, וּמָר סָבַר: דְּמַזִּיק הָוֵי?
Traduction
What, is it not so that they disagree about this matter: That one Sage, Abba Shaul, holds that the loss due to the diminishing value of the carcass is sustained by the injured party, and so there is a need to appraise its value immediately in order to correctly assess how much the one liable for the damage must pay, and the other Sage, the first tanna, holds that the loss due to the diminishing value of the carcass is sustained by the one liable for the damage because the Torah granted him ownership of it.
Rachi non traduit
מאי לאו בהא קמיפלגי. דבאונסין הא ודאי לא פליג אבא שאול למימר דאפי' נטרפה באונס יהא חייב דאין שומר שכר חייב באונסין אלא ה''ק אם נטרפה בפשיעה שיהא בר תשלומין יביא עדודה ויוסיף מביתו על הדמים שהיא שוה בשעת מיתה דאי משום דמים דהשתא לא איצטריך דהשתא אי אית ליה נבילות אחרנייתא יהיב ליה כל שכן הא אלא לפחת נבילה אתא ות''ק דלא מפיק ליה להך דרשה סבר פחת נבילה דמזיק הוי הלכך לא מצי לאוקמי לקרא להך דרשה דאי משום דמים דהשתא לא איצטריך דהא תניא ישיב לרבות שוה כסף:
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא דְּנִיזָּק, וְהָכָא בְּטוֹרַח נְבֵילָה קָמִיפַּלְגִי;
Traduction
The Gemara rejects this: No, everyone agrees that the loss due to the diminishing value of the carcass is sustained by the injured party, since he owns it, and here they disagree concerning who must go to the effort of retrieving the carcass and transporting it to the court to be appraised.
Rachi non traduit
בטורח נבילה. להביאה ממקום שמתה שם למקום שהיתה שם אבא שאול סבר על המזיק הוא:
וְהָתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִין שֶׁעַל בַּעַל הַבּוֹר לְהַעֲלוֹת שׁוֹר מִבּוֹרוֹ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ''כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת''.
Traduction
And so it is taught in a baraita: Others say: From where is it derived that it is incumbent upon the owner of the pit to raise the ox from his pit after it was killed by falling into it? The verse states: ''The owner of the pit shall pay; he shall restore money to its owner, and the carcass shall be his'' (Exodus 21:34). They read the term ''and the carcass'' as a second subject of the term ''he shall restore.'' It therefore indicates that the one liable for the damage must restore the carcass to the injured party by retrieving it. The fact that this opinion is introduced with the phrase: Others say, suggests that it stands in opposition to another opinion. That other opinion apparently holds that the owner of the injured animal is responsible for retrieving the carcass.
Rachi non traduit
והתניא. בניחותא:
כסף ישיב לבעליו והמת. משמע שאף המת ישיב לבעליו:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: הַאי טוֹרַח נְבֵילָה, הֵיכִי דָּמֵי?
Traduction
Abaye said to Rava: What are the circumstances in which the one liable for the damage is required to go to this effort, to retrieve the carcass from the pit?
אִילֵימָא דִּבְבֵירָא שָׁוְיָא זוּזָא, וְאַגּוּדָּא שָׁוְיָא אַרְבַּע; כִּי טָרַח – בִּדְנַפְשֵׁיהּ טָרַח!
Traduction
If we say that while still inside the pit, the carcass is worth a dinar, and when it is at the edge of the pit, since it is more accessible, its market value increases and is worth four dinars, then when the one liable for the damage expends the effort to retrieve the carcass, he is expending the effort for his own sake, since by increasing the value of the carcass he reduces his own liability. Therefore, he will certainly retrieve it of his own accord, and it is not necessary for the Torah to require him to do so.
Rachi non traduit
בדנפשיה קא טרח. וריוח דנפשיה קא עביד דשיים ליה לניזק בדמי יתירי ולמה לי קרא דוהמת:
ואגודא. שפת הבור:
אֲמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכָא, דִּבְבֵירָא שָׁוְיָא זוּזָא, וְאַגּוּדָּא נָמֵי שָׁוְיָא זוּזָא.
Traduction
Rava said to him: No, it is necessary to require him to retrieve the carcass in a case where, while still inside the pit the carcass is worth one dinar, and when it is at the edge of the pit, despite being more accessible, it is still worth one dinar. Since it is of no benefit to him to retrieve it, the Torah had to require him to do so.
וּמִי אִיכָּא כְּהַאי גַוְונָא? אִין, דְּהָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: כְּשׁוּרָא בְּמָתָא בְּזוּזָא, כְּשׁוּרָא בְּדַבְרָא בְּזוּזָא.
Traduction
The Gemara asks: But is there ever a case like this, where despite being more accessible its market value does not change? The Gemara answers: Yes, as people say, a beam of wood in the city sells for a dinar, and a beam of wood in the field also sells for a dinar, despite the fact that it needs to be transported from there to the city.
Rachi non traduit
כשורא. קורה:
בדברא. בשדה ואע''ג שמחוסר הבאה לעיר נמכר בזוז:
אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֶלָּא לְנִזָּקִין. וַאֲנִי אוֹמֵר: אַף לְשׁוֹאֵל. וְאַבָּא מוֹדֶה לִי.
Traduction
§ Shmuel says: The practice of the court is that when an animal or other item is stolen and then is damaged or dies, the court does not appraise its current value and assign ownership of it to its owner, in order that the perpetrator should have to pay only the difference between its prior value and its current value, neither for the sake of a thief nor for the sake of a robber. Rather, the thief or robber acquires ownership of the carcass or damaged item and compensates the owner for its prior value. The court appraises the item or carcass only for damages, as the Gemara explained above. And I say that they appraise the item or animal even for a borrower who borrowed an item and while it was in his possession it became damaged, or who borrowed an animal and while it was in his possession it died, and Abba, i.e., Rav, concedes to me.
Rachi non traduit
אמר שמואל. מנהג דיינין הוא שאין שמין לא לגנב ולא לגזלן שאם גנב וגזל בהמה או כלים ונפחתו אצלו אין שמין הנבילה והשברים לבעלים שיחזיר גנב הפחת אלא ישלם בהמה וכלים מעולים והשברים שלו:
אלא לנזקין. שמין כדכתיב והמת יהיה לו:
ואני אומר אף לשואל ואבא מודה לי. רב:
Tossefoth non traduit
בשאלתות דרב אחאי גרי' אמר שמואל אמר לי אבא ולא כפ''ה דפירש דמנהג דיינין כך הוא:
אין שמין לא לגנב ולא לגזלן. פ''ה אין שמין הנבילה והשברים לבעלים שיחזיר הגנב הפחת אלא ישלם בהמה שלימה וכלים מעולים והשברים שלו ואע''ג דקיימא לן ישיב לרבות שוה כסף ככסף ואפי' סובין גנב וגזלן שאני משום דכתיב אשר גזל כעין שגזל הלכך צריך להחזיר הגזילה או דמיה ולא סובין וכן משמע בירושלמי מנין שאין שמין לא לגנב ולא לגזלן א''ר אבא בר ממל חיים שנים ישלם ולא מתים עד כדון גניבה גזילה מנין א''ר אבא בר ממל והשיב הגזלה אשר גזל כאשר גזל והיינו טעמא דגנב וגזלן קנו מיד כשהוציאו מרשות בעלים אבל מזיק לא נתחייב אלא כמו שהזיק וה''ט דמ''ד אף לשואל כיון דחייב באונסין נמצא שקנאו משעה שהוציא מיד הבעלים והדמים הוא דנתחייב כמו גנב וגזלן.:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָכִי קָאָמַר – אַף לְשׁוֹאֵל שָׁמִין, וְאַבָּא מוֹדֶה לִי; אוֹ דִלְמָא, הָכִי קָאָמַר – וַאֲנִי אוֹמֵר: אַף לְשׁוֹאֵל אֵין שָׁמִין, וְאַבָּא מוֹדֶה לִי?
Traduction
A dilemma was raised before them: Is this what Shmuel is saying: The court appraises the value of an item or a carcass even for the sake of a borrower, and Abba concedes to me; or perhaps, this is what Shmuel is saying: And I say that the court does not appraise its value even for a borrower, and Abba concedes to me?
Rachi non traduit
אף לשואל שמין. ואניזקין קאי:
או דלמא אף לשואל אין שמין. והאי אף אגנב וגזלן קאי:
תָּא שְׁמַע, דְּהָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל נַרְגָּא מֵחַבְרֵיהּ, תַּבְרֵהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים לֵיהּ נַרְגָּא מְעַלְּיָא. שְׁמַע מִינַּהּ אֵין שָׁמִין!
Traduction
Come and hear a resolution from the following incident: There was a certain man who borrowed an ax from another and he broke it. He came before Rav to rule if, and how much, he was liable to pay for it. Rav said to him: Go and pay him with a full-fledged ax, i.e., you must compensate the owner for the full value of the ax that you broke. The Gemara suggests: Conclude from it that the court does not appraise its value for the sake of a borrower.
אַדְּרַבָּה, מִדְּאָמְרִי לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: ''דִּינָא הָכִי?!'' וּשְׁתֵיק, שְׁמַע מִינַּהּ שָׁמִין.
Traduction
The Gemara rejects this: On the contrary, from the fact that Rav Kahana and Rav Asi said to Rav on that occasion: Is this the halakha? And Rav remained silent, this suggests that he conceded to their opinion that the borrower should not have had to pay the full value of the ax. Accordingly, conclude from it that the court appraises an item’s value for the sake of a borrower.
Rachi non traduit
מדאמרי ליה רב כהנא ורב אסי. בבבא מציעא בפ' השואל (דף צו:):
אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁמִין לְגַנָּב וּלְגַזְלָן. רַב פַּפֵּי אָמַר: אֵין שָׁמִין. וְהִלְכְתָא: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֲבָל לְשׁוֹאֵל שָׁמִין – כִּדְרַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי.
Traduction
An amoraic dispute was stated: Ulla says that Rabbi Elazar says: The court appraises a stolen item’s value for a thief and for a robber. Rav Pappi says: It does not appraise its value for them. The Gemara concludes: And the halakha is that the court does not appraise value either for a thief or for a robber; but it appraises value for a borrower, in accordance with the opinion of Rav Kahana and Rav Asi.
וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמִקְצָתָהּ בְּיוֹם שֵׁנִי, מוֹנִין לָהּ מִן הָרִאשׁוֹן.
Traduction
§ The Gemara cites additional halakhot taught by Ulla, citing Rabbi Elazar: When a woman gives birth or miscarries a fetus she is thereby rendered ritually impure (see Leviticus 12:1–5). Even if she delivers only the afterbirth, with no discernible fetus, she is rendered ritually impure due to the possibility that the fetus was dissolved in the afterbirth, and it is therefore considered as though she delivered it (Nidda 24b). The length of the period of impurity depends on the sex of the child. In the case where it is unclear what the sex is, she must observe the longer period of fourteen days (Nidda 29a). At the end of that period she may purify herself by immersing in a ritual bath. And Ulla says that Rabbi Elazar says: If part of the afterbirth [shilya] emerged on the first day of a woman’s miscarriage and part of it emerged on the second day, one counts the period of ritual impurity from the first day.
Rachi non traduit
שליא שיצתה כו'. דקי''ל המפלת שליא יושבת עליה ימי טומאה וימי טהרה שאין שליא בלא ולד אלא שנימוח בתוכה:
מונין לה מן הראשון. דמיום ראשון טמאה ואפי' הואי לידה יבישתה:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מָה דַעְתָּךְ, לְחוּמְרָא?!
Traduction
Rava said to him, to Ulla: What is the rationale for your opinion to begin counting from the first day? It would appear to be based on the following: Ritual impurity is engendered only once the woman has delivered the fetus. This is defined as the emergence of the majority of the fetus or its head. Since in this case the fetus is not discernible, one must consider the possibility that it had already emerged on the first day, and therefore one is required to act stringently and regard her as impure from the first day.
Rachi non traduit
לחומרא. דמטמאין טהרות שנגעה בראשון משעת יציאת שליא:
חוּמְרָא דְּאָתֵי לִידֵי קוּלָּא הוּא – דְּקָא מְטַהֲרַתְּ לַהּ מֵרִאשׁוֹן!
Traduction
Rava questions the propriety of acting stringently in this case, as it is a stringency that results in a leniency, because if she begins counting from the first day, you will also render her fit to immerse and become pure from fourteen days after the first day. This is a leniency because it is possible that the majority of the fetus emerged only on the second day and therefore her period of impurity began only then. She will therefore remain impure until the fifteenth day.
Rachi non traduit
דקא מטהרת לה מראשון. שתהא סופרת י''ד של נקבה עם יום הראשון ודמים שתראה ביום ט''ו טהורין דהיינו קולא דאי הויא מניא משני לא חיילא ימי טהרה עד למחר:
Tossefoth non traduit
דקא מטהרת לה מראשון. פירוש שסופרת י''ד של נקבה מראשון והדמים שתראה בט''ו יהיו טהורין וא''ת ואמאי לא יהיו טהורים דלמא ביום ראשון יצא ראשו או רובו ואפי' לא יצא דלמא הוא זכר וי''ל דלא מצי למישרי מספק ספיקא דהוו תרי קולי דסתרי אהדדי שאם תראה יום מ''א תשתרי נמי מספק ספיקא דשמא לא יצא רובו ביום ראשון ואפי' יצא רוב דלמא נקבה היא והשתא בתחילה התרנו משום דשמא זכר השתא נתירנו משום שמא נקבה הרי ממה נפשך נעשה איסור וכה''ג תנן בהמפלת (נדה כט.) תשב לזכר ולנקבה ולנדה אע''ג דכל איסור באפי נפשיה הוי ספק ספיקא:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָחוֹשׁ – חוֹשֶׁשֶׁת; מִימְנָא לָא (מ)מָנְיָא אֶלָּא לְשֵׁנִי.
Traduction
Rather, Rava said: With regard to being concerned for the possibility that she is impure from the first day, she should be concerned. But with regard to counting the period of impurity, one counts only from the second day.
Rachi non traduit
חוששת. לטמא טהרות שתגע בראשון:
מימנא לא ממניא. שבועיים דנקבה אלא משני:
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאֵין מִקְצָת שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד? תְּנֵינָא: שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ – אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה; סִימָן וָלָד בְּאִשָּׁה, סִימָן וָלָד בִּבְהֵמָה!
Traduction
The Gemara asks: What is Ulla teaching us through this halakha? Does he mean to teach us that part of the afterbirth does not emerge without part of the fetus inside? But we already learned that in a mishna (Ḥullin 77a): When an animal is ritually slaughtered, the animal and everything inside it becomes permitted for consumption. This applies to an unborn fetus as well. If prior to the slaughter the majority of the fetus emerged, it is considered to have been born, and therefore the entire fetus, even the part that is still within its mother, is not rendered permitted for consumption by the slaughter. Accordingly, if part of the afterbirth emerged prior to the slaughter, it is prohibited to eat it, because an afterbirth is a sign of a fetus in a woman and a sign of a fetus in an animal.
Rachi non traduit
מאי קמ''ל. עולא דאמר חוששת:
דאין מקצת שליא בלא ולד. ומש''ה חוששת שמא רוב מיחוי הולד יצא באותו מקצת ומכי נפק רוב הוי ליה כילוד כדאמרינן במסכת נדה (דף כח.) יצא מחותך או מסורס עד שיצא רובו ומימנא ודאי לא מניא מראשון דשמא לא נפק רובא עד שני דאי יש מקצת שליא בלא ולד לא הוה חיישינן לטמא טהרות דכולי האי לא חיישינן דנימא תרי חומרי דלמא נפקא ורוב נפקא:
שליא. של בהמה:
שיצאת מקצתה. קודם שחיטת הבהמה:
אסורה. כולה ואע''פ שאין בה ולד:
ה''ג סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה. כלומר מפני שהשליא סימן ולד בין באשה בין בבהמה שאין שליא בלא ולד אלא שנימוח וחיישינן שמא באותו מקצת שיצא קודם שחיטה היה רובו של עובר וקיימא לן יצא רובו ה''ז כילוד ואינו ניתר בשחיטת האם:
Tossefoth non traduit
דאין מקצת שליא בלא ולד. וא''ת לר''א דאמר חוששין משום דאין מקצת שליא בלא ולד אבל אם היה מקצת שליא בלא ולד לא היתה חוששת ה''ד אי ברה''ר אפי' בחד ספיקא מטהרי' ואי ברה''י אפי' בספק ספיקא נמי טמא דהא תנן (טהרות פ''ו מ''ד) כל ספיקות שאתה יכול להרבות ברה''י אפי' ספק ספיקא טמא וי''ל דשמעתין איירי לענין לאוסרה לבעלה:
שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה. פי' אסורה אפי' מה שבפנים דשמא באותו מקצת שיצא יצא ראשו של ולד והוי כולו כילוד ולא קרינן ביה כל בבהמה תאכלו דאם יש מקצת שליא בלא ולד היה לנו להתיר מטעם ס''ס תימה דסוגיא דהכא מוכח דשרי ר' אלעזר בשליא שיצתה מקצתה אי הוי ס''ס באכילה ובסוף בהמה המקשה (חולין עז:) משמע דאפילו בס''ס אסר רבי אלעזר דעל הך משנה דשליא שיצתה מקצתה קאמר ר' אלעזר לא שנו אלא בשאינו קשורה בולד אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר ובשאין קשורה ע''כ לא הוי אלא ס''ס כדקתני בברייתא דקתני התם שמא נימוח שפיר של שליא כו' וא''כ כשאין קשורה תשתרי דשמא אין שם ולד אחר ואפי' יש שם ולד אחר שמא לא יצא רובו וי''ל ברייתא דקתני התם שמא כו' מיירי בשליא של אחר הולד ור' אלעזר איירי בשליא שקודם הולד דודאי יש שם ולד אחר כשאין קשורה בה כדאמרינן בהמפלת (נדה דף כו:) דלא אמרינן תולין את השליא בולד אלא בשליא הבאה אחר הולד ועוד י''ל דהתם אסרי בס''ס גזירה מקצת אטו כולה כדאמרינן בשמעתין:
כסימן ולד באשה [כך] סימן ולד בבהמה. וא''ת ואמאי תולה בהמה באשה ומתני' לא מיירי אלא בבהמה ויש לומר משום דבאשה פשוט לו יותר מבבהמה דהרי שפיר שהוא סימן ולד באשה ולא בבהמה כדתנן בהלוקח (בכורות דף יט:) סימן ולד בבהמה שליא ובאשה שפיר ושליא:
אִי מִמַּתְנִיתָא, הֲוָה אָמֵינָא
Traduction
The Gemara explains: If I would know this only from the mishna, I would say
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source